קרינאוי ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי אין להעתר לבקשת הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), להאריך המועד להגשת הודעות לצדדים שלשיים.

הנתבעת טענה, כי אלמלא נמחקו התובענות נגד יתר הנתבעים, הרי מקום שהיתה מתקבלת התביעה נגדה ונגד מי מהנתבעים האחרים (לרבות צדדים שלשיים), היתה עומדת לה הזכות, כי ביהמ"ש יחלק בינה ובין אותם נתבעים, את תשלום הסכום הפסוק. זאת טענה, על יסוד הוראת סעיף 84 לפקודת הנזיקין, ובהסתמך על פסה"ד בע"א 477/85 אפרים בוארון נ' עיריית נתניה ואח' [פ"ד מב(1), 415], שם נאמר [תוך ציטוט מבר"ע 92/76 לה-נסיונל חב' ישראלית לביטוח בע"מ ואח' נ' מאיר ישראל טוב ואח’, פ"ד ל(3) 305], בהתייחס לשני נתבעים שנתבעו כמעוולים בנזיקין, כי "...העילה למשלוח הודעה לצד ג' נולדת רק כשהחייב בהשתתפות או בשיפוי אינו נתבע במשפט הנזיקין או חדל מלהיות נתבע".

דא עקא, התביעה נגד הנתבעת אינה תביעה נזיקית, ואין התובע מייחס לה בכתב התביעה ביצוע עוולה כלפיו. התביעה נגדה, הינה תביעה חוזית ביטוחית, לתשלום תגמולי ביטוח ע"פ הפוליסה, בגין מקרה הביטוח הנטען בכתב התביעה. במצב זה, לא חלה על התביעה נגד הנתבעת, הוראת סעיף 84 לפקודת הנזיקין, ובהעדר הודעה לצד שלישי, לא היתה זכאית, כי ביהמ"ש יחייב מי מהנתבעים האחרים, בהשתתפות או בשיפוי כלפיה, במסגרת תביעה זו. מכאן, כי יש לדחות טענת הנתבעת, לפיה קמה לה זכות להגיש הודעה לצד שלישי, במועד מחיקת התביעה וההודעות לצדדים שלישיים, נגד יתר הנתבעים.

בקשת הנתבעת להארכת מועד, הוגשה אפוא, כשנה, לאחר המועד בו היה עליה להגיש את ההודעה לצדדים שלישיים, ונדרשים ע"כ, טעמים מיוחדים, ע"מ שביהמ"ש יעתר לבקשתה. לא מצאתי בבקשה או בתשובת הנתבעת לתשובות יתר הצדדים, נימוקים העולים כדי טעמים מיוחדים, כמשמעם בפסיקה, ונראה, כי די בכך, כדי לדחות את הבקשה.

יתר על כן, גם אילו נמצא בבבקשה, או בתשובה לתשובות, טעם מיוחד, או, אילו נמצא כי ניתן בנסיבות העניין, לרכך את הדרישה לטעמים מיוחדים, הרי גם אז, נראה כי לא היה מקום להעתר לבקשה, וזאת, משום שהיה מקום מקום להפריד את הדיון בתביעה נגד הנתבעת, מן הדיון בתביעה נגד יתר הנתבעים, ומן הדיון בהודעות לצדדים שלישיים. זאת, בין היתר, מן הנימוקים שפורטו בהחלטה מיום 21.6.13, בבקשה לפיצול הדיון. ע"כ, אילו התקבלה הבקשה, ואילו הותרה הגשת הודעה לצדדים שלישיים, ממילא היה הדיון בתביעה הראשית, מופרד מן הדיון בהודעה לצדדים שלישיים, ולא היתה נגרמת כל תועלת ממשית, למי מהצדדים, בהעדפת דרך דיונית זו, על פני הדרך האחרת – בירור תביעה זו לגופה, מבלי שתגרע זכותה של הנתבעת להגיש בעתיד תביעת שיבוב, מקום שתקום לה עילה, לתביעה כזו.

הבקשה נדחית, על כן. בנסיבות העניין, וכאשר ההליכים נגד יתר הנתבעים הסתיימו ללא חיוב בתשלום הוצאות משפט – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' תשרי תשע"ד, 24 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: